גמרא
פירוש
אהָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה אִם הָיָה חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
היתה א׳ מהן כשירה וא׳ פסולה אם הי׳ חולץ חולץ לפסולה ואם הי׳ מיבם מיבם לכשירה ד׳ אחים ס״ד אלא אימא ד׳ מאחים, הרשות בידו ושבקינן לי׳ והתניא וקראו הן ולא שלוחן ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לי שאם הי׳ ילד והיא זקנה היא ילדה והוא זקן אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה תלך אצל שכמותך ואל תכנס קטטה לביתך ל״צ בדאפשר לי׳ א״ה אפילו טובא נמי עצה טובה קמ״ל ד׳ אין טפו לא כי היכי דלימטינהו עונה בחודש שעונת ת״ח מע״ש:
ירושלמי: דילמא תלת עשר אחים הווין מתו תרי עשר בלא בנים אתון בעיין מתיבמה קומי ר׳ א״ל ר׳ זיל ליבם אמר לית בחיילו והם אומרים כל חדא וחדא אנא זוינא ירחא. אמר ומאן זיין ירחא דעבורא א״ר אנא זיינא ירחא דעבורא צלי עליהו ואזלין להון בתר תלת שנין אתיין טעונין תלתין ושתא ינוקי מינוקין אתין וקמין להון קומה דרתא דר׳ סלקין ואמרין לר׳ אית לרע קרא דמניקותא בעין מי שאל בשלומך אודיק על מן כוותי׳ וחמתין א״ל מאי עסקה דין א״ל אנן בעין תיתין לן ההיא ירחא דעיבורא ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא. פי׳ דילמא בלשון מעשה כלומר מעשה שהי׳ ומכאן מוכח דס״ל כחכמים דהא רבי בתר אבא שאול הוה, ולמה מחזר כ״כ על היבום א״ל משום דס״ל כחכמים דאמרו יבמה יבא עלי׳ מ״מ. מי שהיה נשוי וכו׳ ונייבם לתרווייהו ארחב״א א״ק אם לא יבנה את בית אחיו בית א׳ הוא בונה ואינו בונה שני בתים. ונחלוץ לתרווייהו אמר מ״ז ב״ט א״ק בית חלוץ הנעל בית א׳ הוא חלוץ ואין חולץ ב׳ בתים ונחלוץ לחדא ונייבם לחדא א״ק אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה ונייבום לחדא וניחלוץ לחדא א״ק אם לא יחפוץ הא חפץ יבם וכל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה לחליצה אינו עולה ליבום ועוד שלא יאמרו בית א׳ מקצתו חלוץ ומקצתו בנוי אע״ג דליכא אלא עשה דבית א׳ הוא בונה ולא ב׳ ולאו הבא מכלל עשה עשה, אפ״ה חייבי לאוין חולצין ולא מתיבמין וכ״ש חייבי עשה לא נדרוש אם לא יחפוץ הכא דכיון דפטרה רחמנא מיבום ה״ה דפטרה נמי מחליצה אבל שאר חייבי לאוין לא פטרה רחמנא מיבום ולא איסור הלאו גורם להם ואדרבה אחרי דאתי עשה ודחי ל״ת והיכא דאיכא עשה ול״ת כגון אלמנה לכ״ג לא מצי ליבומי ודין הוא שלא תחלו אלא יבמתו ריבה ודוקא ההוא מרבה יבמתו משום דבת יבמתו הוה אי לאו דאיסור א׳ גורם אבל הצרה דפטר רחמנא מלהתיבם א״נ להזקיקה חליצה מריבוי דיבמתו אלא אמרי׳ אם לא יחפוץ לא הצריך הבורא חליצה אלא למי שהוצרך יבום אבל זו שפטרה מיבום פטרה נמי גם מחליצה:
היתה א׳ כשרה וא׳ פסולה. פי׳ כגון שהיתה גרושה או חלוצה שהיא פסולה לכהן נחלוץ לה ויפטר הכשרה ותהא ראויה לכהן ואל יחלוץ לה ופסלנה. אר״י כאן שנה ר׳ לא ישפך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם פי׳ אין זה דומה לכופין על מדת סדום ומ״ה איצריך ר״י למילף הא מילתא ממתני׳ דכופין על מדת סדום הוא היכא דקאי ההוא דקא בעי הנאה וקתבע כגון חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר וקבעי ההוא גברא למיגדר התם אבל הכא לא קאי כהן דבעי למסבה. דומיא דמי בורו דלא קאי התם גברא דתבע להו. ואפ״ה שנה ר׳ לא ישפוך אדם וכו׳ דאע״ג דלא אתי השתא אתי למחר וליומא אחרא: מתניתין המחזיר גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא את קרובות חליצתו יוציא והולד ממזר. פי׳ המורה המחזיר גרושתו משנשאת קאי בלא יוכל והנושא את חליצתו קאי בלא יבנה. והנושא את קרובת חליצתו מקשה בגמ׳ דאינה אלא מדרבנן, ומודיה חכמים בנושא וכו׳ פי׳ מפני שהוא מח״כ ומקשה אר״ע. קרובת חליצתו הולד ממזר והאר״ל כאן שנה רבי אחות גרושה מד״ת אחות חליצה מד״ס כדאמרי׳ לעיל בפירקין ואסיק א״ר חייא ב״ר אבא אר״י ה״ט דר״ע א״ק בית חלוץ הנעל כיון שחלץ לה הכתוב קורא ביתו עשה החליצה כאלו היא אשתו להאסר בקרובותיה ודוקא אחר חליצה קראו הכ׳ ביתו אבל בעודה ש״י לא דהא אמרי׳ בפירקין דלמיל דר״ע ל״ל זיקה אפי׳ בחד אחא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ירושלמי: דילמא תלת עשר אחים הווין מתו תרי עשר בלא בנים אתון בעיין מתיבמה קומי ר׳ א״ל ר׳ זיל ליבם אמר לית בחיילו והם אומרים כל חדא וחדא אנא זוינא ירחא. אמר ומאן זיין ירחא דעבורא א״ר אנא זיינא ירחא דעבורא צלי עליהו ואזלין להון בתר תלת שנין אתיין טעונין תלתין ושתא ינוקי מינוקין אתין וקמין להון קומה דרתא דר׳ סלקין ואמרין לר׳ אית לרע קרא דמניקותא בעין מי שאל בשלומך אודיק על מן כוותי׳ וחמתין א״ל מאי עסקה דין א״ל אנן בעין תיתין לן ההיא ירחא דעיבורא ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא. פי׳ דילמא בלשון מעשה כלומר מעשה שהי׳ ומכאן מוכח דס״ל כחכמים דהא רבי בתר אבא שאול הוה, ולמה מחזר כ״כ על היבום א״ל משום דס״ל כחכמים דאמרו יבמה יבא עלי׳ מ״מ. מי שהיה נשוי וכו׳ ונייבם לתרווייהו ארחב״א א״ק אם לא יבנה את בית אחיו בית א׳ הוא בונה ואינו בונה שני בתים. ונחלוץ לתרווייהו אמר מ״ז ב״ט א״ק בית חלוץ הנעל בית א׳ הוא חלוץ ואין חולץ ב׳ בתים ונחלוץ לחדא ונייבם לחדא א״ק אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה ונייבום לחדא וניחלוץ לחדא א״ק אם לא יחפוץ הא חפץ יבם וכל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה לחליצה אינו עולה ליבום ועוד שלא יאמרו בית א׳ מקצתו חלוץ ומקצתו בנוי אע״ג דליכא אלא עשה דבית א׳ הוא בונה ולא ב׳ ולאו הבא מכלל עשה עשה, אפ״ה חייבי לאוין חולצין ולא מתיבמין וכ״ש חייבי עשה לא נדרוש אם לא יחפוץ הכא דכיון דפטרה רחמנא מיבום ה״ה דפטרה נמי מחליצה אבל שאר חייבי לאוין לא פטרה רחמנא מיבום ולא איסור הלאו גורם להם ואדרבה אחרי דאתי עשה ודחי ל״ת והיכא דאיכא עשה ול״ת כגון אלמנה לכ״ג לא מצי ליבומי ודין הוא שלא תחלו אלא יבמתו ריבה ודוקא ההוא מרבה יבמתו משום דבת יבמתו הוה אי לאו דאיסור א׳ גורם אבל הצרה דפטר רחמנא מלהתיבם א״נ להזקיקה חליצה מריבוי דיבמתו אלא אמרי׳ אם לא יחפוץ לא הצריך הבורא חליצה אלא למי שהוצרך יבום אבל זו שפטרה מיבום פטרה נמי גם מחליצה:
היתה א׳ כשרה וא׳ פסולה. פי׳ כגון שהיתה גרושה או חלוצה שהיא פסולה לכהן נחלוץ לה ויפטר הכשרה ותהא ראויה לכהן ואל יחלוץ לה ופסלנה. אר״י כאן שנה ר׳ לא ישפך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם פי׳ אין זה דומה לכופין על מדת סדום ומ״ה איצריך ר״י למילף הא מילתא ממתני׳ דכופין על מדת סדום הוא היכא דקאי ההוא דקא בעי הנאה וקתבע כגון חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר וקבעי ההוא גברא למיגדר התם אבל הכא לא קאי כהן דבעי למסבה. דומיא דמי בורו דלא קאי התם גברא דתבע להו. ואפ״ה שנה ר׳ לא ישפוך אדם וכו׳ דאע״ג דלא אתי השתא אתי למחר וליומא אחרא: מתניתין המחזיר גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא את קרובות חליצתו יוציא והולד ממזר. פי׳ המורה המחזיר גרושתו משנשאת קאי בלא יוכל והנושא את חליצתו קאי בלא יבנה. והנושא את קרובת חליצתו מקשה בגמ׳ דאינה אלא מדרבנן, ומודיה חכמים בנושא וכו׳ פי׳ מפני שהוא מח״כ ומקשה אר״ע. קרובת חליצתו הולד ממזר והאר״ל כאן שנה רבי אחות גרושה מד״ת אחות חליצה מד״ס כדאמרי׳ לעיל בפירקין ואסיק א״ר חייא ב״ר אבא אר״י ה״ט דר״ע א״ק בית חלוץ הנעל כיון שחלץ לה הכתוב קורא ביתו עשה החליצה כאלו היא אשתו להאסר בקרובותיה ודוקא אחר חליצה קראו הכ׳ ביתו אבל בעודה ש״י לא דהא אמרי׳ בפירקין דלמיל דר״ע ל״ל זיקה אפי׳ בחד אחא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush